טיפול – בשפכים ב'

השפכים הם תוצר של שימוש במים

הרכב השפכים הביתיים
מיקרוביולוגיה – חיידקים, וירוסים, טפילים וכד', 8^10 מיליון חיידקים ב100 מ"ל שהם גם פטוגנים אשר נמצאים בגופנו במעיים ואסור שיגיעו למערכות אחרות בגוף.

טיפול – בשפכים ב'

כימיה – דטרגנטים (אבקות כביסה, מתכות, מלחים, חומרים אורגנים.

בוצה – החומר האורגני המוצק אשר נוצר בטיפול בתהליך הטיהור השפכים. הבוצה היא כשלעצמה חומר גלם לתעשיית הדישון לחקלאות (קומפוסטיזיה) או להטמנה.

99.9% מים ו 0.1% מוצקים

בוצה ראשונית – בעלת ערך נמוך.

בוצה שניונית – עשירה בחומר אורגני. הפלורה רבוייה בפטוגנים (מחוללי מחלות).

טיהור שפכים – מתבסס על שלושה עקרונות: כימיים, פיזיקליים וביולוגיים.

ראשית הפרדה פיזית – שיקוע חומרים כבדים, שאיבת השומן הצף וסינון גס.
שנייה הפרדה כימית – שיקוע ע"י הוספה חומרים כימיה הגורמים להתגבשות חלקיקים ושוקעים.
שלישית הפרדה ביולוגית – החיידקים מפרקים את החומר האורגני לחומר אנ-אורגניים.

הגורמים המשפיעים על תהליך הטיהור

חשוב לזכור שעיקרון הטיהור עובד על מיקרו אורגניזמים ויש לשמור על תנאים אידאליים:
בלי רעלים, ריכוז חמצן מומס, טמפ', PH, חומר אורגני, רמת ערבול.

צח"כ – צריכת חמצן כימית

צח"ב – צריכת חמצן ביוכימית: היא הכמות החמצן הדרושה לפרק ליטר שפכים בצורה ביולוגית (ע"י החיידקים). בתקן עומד על 20 מג"ל.

S.S – סה"כ מוצקים מרחפים, בתקן עומד על 30 מג"ל

D.O – חמצן מוס. במים קיים חמצן מומס בין  7-8 מג"ל ליטר כפונקציה של טמפרטורה. בביוב לא נמצא חמצן מומס כלל.

* תקנות המים – (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב), התשנ"ב 1992.
* תקנות בריאות העם – (קביעת תקנים למי שפכים), התשנ"ב 1992.
* תקנות בריאות העם – (תקני איכות מי קולכין וכללים לטיהור שפכים), התש"ע 2010.
* כללי בריאות העם – (טיהור שפכין המיועדים להשקיה),  התשמ"א – 1981.
* חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א – 2001.
*כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המזרימים למערכת הביוב), התשע"א – 2011.
* דוח ועדת הלפרין – עקרונות למתן היתרים להשקייה בקולחים, עדכון באוקטובר 2002.
* הצעת חוק הגנת הסביבה (שימוש חוזר במי קולחין – שימוש משוכל במשאבי הטבע), התשס"ט – 2009.

>>> תברואן