תברואה – שפכים א'

השפכים הם תוצר של שימוש במים.
מת"ש – מתקן לטיהור שפכים
זיהום מקורות המים: שפכים עירוניים, דשנים, ריסוסים, חומרי הדברה, בורות ספיגה, שפכים תעשייתיים.
זיהום חנקות – התקן של חנקות הוא ל 70 מג"ל.

מטרות הטיפול בשפכים:

מניעת זיהום סביבתי, סדר וניקיון (אסטטיקה), מניעה כלכלי, מניעת זיהום מי תהום ומים עיליים, מניעת מפגע תברואתי עקב שפכים בקרבת מגורים.

תברואה – שפכים א'

מים שפירים – מים טובים לשתייה.

קולחים – מי שפכים אשר עברו טיפול במכון לרמה המתאימה לסילוק לנחל ומשם לים או להשבה למי תהום: כמובן ללא פטוגנים, ריכוז חמצן מומס, רמת חנקה נמוכה וזרחן נמוכה ביותר, למנעת תהליך אוטורופיקציה. במדינת ישראל הקולחין מהווה חלק בלתי נפרד ממאזן המים הכללי כ 80% השבה.

קולחים בריכוז גבוה של סידן, מגנזיום, נתרן –  S.A.R גורמים נזק חמור לקרקע.

טיהור שפכים – התהליך טיפול בנוזלים  משפכים עד קולחים.

שפכים – כל הפסולת הנוזלית לרבות מוצקים מומסים ומוצקים בתרחיף שיוצאים מהכיורים, מקלחות, אסלות, האמבטיה מזורמים אל מערכת השפכים הציבורים.

שפכים תעשייתיים –  עשירים במתכות כבדות וחומרים רעילים כגון: ציאנידים, עופרת, ארסניק, נחושת.
מים אפורים / מים דלוחים – נוזלי השפכים שמקורם לא מגיעים מאסלות, אינם שפכים תעשייתיים או שהוזרמו אליהם חומרים מסוכנים.

מים מושאבים – מי קולחין שעברו טיהור ולאחר מכן שהייה כשנה וחצי באקוויפר נשאבים.  לשימוש להשקיה בלתי מוגבלת.

השקיה בלתי מוגבלת – מים שמיועדים להשקיה ללא סכנה לשתייה אקראית, מתאימה גם לירקות הנאכלים חי.

מקורות המים:

הכינרת כמקור מים עיליים באיכות משתנה ובעכירות גבוה.

הדורשת מערכת סינון ומערכת חיטוי שמביאה את המים לרמת התקן (NTU1).

ריכוז הכלוריד משתנה כפונקציה של מפלס המים.

מים עיליים – מים פתוחים לאטמוספרה.

אקפיפרים

הפלרה – פעולת חיטוי בעזרת פלואוריד –  לפי תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה) על כל ישוב  מלמעלה מ5000 נפש מחויב בהפלרה.

ידוע כי המצאות של מעל ל1.7 מג"ל פלואור גורם לכתמים על השיניים וחוסר פלואור פחות מ 0.5 מג"ל גורם לעששת בשיניים.

מתקני הפלרה – הנחיות לתכנון מפורט ומכרזים

>>>  תברואן

>>>  המשך טיפול בשפכים ב'.